Hannah Ceder, Eva Backman, Ashfaq Marghoob, Cristián Navarrete-Dechent, Sam Polesie, Ofer Reiter, John Paoli
מבוא: היכולת לזהות סרטן תאי בסיס (BCC) של הפנים הנמצא בסיכון גבוה עשויה להוביל לפחות מקרים של כריתה חלקית (לא מלאה) וטיפולים שאינם הולמים.
מטרות: ביקשנו לבחון קריטריונים קליניים ודרמוסקופיים לחיזוי תתי-סוגים של BCC בפנים, לנתח את רמת ההסכמה בין בוחנים שונים (interobserver agreement), ולפתח אלגוריתם אבחנתי לחיזוי תת-סוג היסטופתולוגי בסיכון גבוה.
שיטות: במחקר רטרוספקטיבי זה, שנערך במרכז רפואי יחיד, 6 בוחנים בלתי תלויים העריכו קריטריונים קליניים ודרמוסקופיים שהוגדרו מראש בתמונות של נגעי BCC ראשוניים בפנים שאושרו היסטופתולוגית. המדדים כללו: טופוגרפיה, גבולות הנגע, כלי דם, כיב (ulceration), אזורים לבנים דמויי פורצלן, כתמים ופסים לבנים מבריקים, ומבנים פיגמנטריים וכלי דם בתוך הכיב.
תוצאות: בסך הכל נותחו 297 זוגות של תמונות קליניות ודרמוסקופיות. הקשרים החזקים ביותר לתת-סוג בסיכון גבוה היו: טופוגרפיה “גבשושית” (OR 3.8), גבולות מטושטשים (OR 3.4), אזור לבן דמוי פורצלן (OR 3.5), וכלי דם בתוך הכיב (OR 3.1). כלי דם ממוקדים (focused vessels) היוו קריטריון אבחנתי חיובי עבור תת-סוג קשרי (nodular) או תת-סוג בסיכון גבוה, וקריטריון שלילי חזק עבור BCC שטחי (superficial). רמת ההסכמה בין הבוחנים נעה בין “בינונית” ל”משמעותית” ($\kappa = 0.36$ עד $0.72$). אלגוריתם אבחנתי המבוסס על ממצאים אלו הציג רגישות (sensitivity) של 81.4% וסגוליות (specificity) של 53.3% בחיזוי תת-סוג של BCC בסיכון גבוה.
מסקנות: שילוב של מאפיינים קליניים ודרמוסקופיים כאחד (כולל מאפיינים חדשים כגון טופוגרפיה וכלי דם בתוך הכיב) הינו חיוני לשיפור היכולת לחזות את תת-הסוג של BCC בפנים ולקבלת החלטות טיפוליות מושכלות.
