דף הבית » מלנומה וסרטן העור
סרטן העור הוא שם כולל לקבוצה של מחלות שבהן תאים בעור מתחלקים באופן בלתי מבוקר, ויוצרים גידולים סרטניים.
בדרך כלל המלנומה מתחילה בשינוי בעור, או כהופעה של שומה חדשה או כשינוי בשומה קיימת. לכן, במקרים אלו כדאי לפנות לבדיקת רופא עור בהקדם. בשומה קיימת, חשוב לשים לב ולפנות לבדיקה אם מתחולל אחד או יותר מהבאים:
גילוי מוקדם מציל חיים, משום שבד"כ ניתן לרפא מלנומה אם היא מאובחנת בשלב מוקדם!
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,000 מקרי מלנומה חדשים, ולמעשה, כ-2-3% מהאוכלוסייה היהודית בישראל צפויים לחלות במלנומה במהלך חייהם. חשוב להדגיש כי מלנומה עורית שמאובחנת בשלב מוקדם הינה בעלת סיכויי שרידות מצוינים (98% ל-5 שנים), בעוד שמלנומה עורית שמאובחנת בשלב מאוחר הינה בעלת סיכויי שרידות נמוכים הרבה יותר (כ-30% ל-5 שנים). אבחון מוקדם וטיפול מתאים – הם המפתח להחלמה ולהצלת חיים!
כאשר מצטברות מוטציות (שינויים) ב- DNA של המלנוציטים, אשר פוגעות במנגנון הבקרה של חלוקת התאים הללו, הם הופכים לתאי מלנומה. אחד הגורמים למלנומות עוריות (ואף עיניות) הוא חשיפה לקרינה על-סגולית של אור השמש ובמיטות שיזוף, אשר מאיצים את הצטברות המוטציות. חשיפה חוזרת לקרינת על-סגול, במיוחד כזו הגורמת לכוויות שמש (כש"נשרפים") היא המשמעותית ביותר להתפתחות מלנומה. יחד עם זאת, קיימים גורמים רבים נוספים להתפתחות מלנומה , וישנן מלנומות שמתפתחות ללא כל קשר לחשיפה לשמש.
קיים אפיון מובהק לנמצאים בסיכון גבוה לפתח מלנומה וסרטן העור על פי גורמי סיכון שונים:
גורמי סיכון נוספים כוללים עור בהיר, שיער ג’ינג’י, עיניים כחולות או ירוקות והיסטוריה של כוויות שמש. בכל מקרה, ההמלצה היא לשמור על ערנות גבוהה גם אם לא נכללים בקבוצת הסיכון, ולשים לב לכל הופעה או שינוי של נגע חשוד- נקודת חן, שומה או כתם.
קיימים מספר סוגים של מלנומה ממאירה, המתאפיינים במראה ובהתנהגות שונים:
מלנומה של העין (Uveal Melanoma). זהו סוג נדיר, שמופיע בתוך גלגל העין. מדובר במחלה בעלת מאפיינים והתנהגות שונה מהמלנומות העוריות.
השילוב של גילוי מוקדם לצד טיפולים תרופתיים מתקדמים, מספקים סיבות רבות לאופטימיות למטופלים בסיכון מוגבר למלנומה. הגישה הטיפולית המומלצת היא בהתאם לשלב המחלה, ולכן קביעתו היא חיונית. צוות המומחים שלנו מתווה את הטיפול המיטבי בשיתוף עם המטופל.
מלנומה גרורתית (שלב IV). המלנומה התפשטה לאיברים פנימיים ושלחה גרורות לאיברים שונים בגוף כגון כבד, ריאות או מח. המחלה הגרורתית עלולה להיות קטלנית, אך היא ניתנת לטיפול ולעיתים אף לריפוי. הטיפול מבוסס בעיקר על טיפול תרופתי.
קביעת שלב המחלה הכרחית להבנת רמת הסיכון שהמחלה מציבה, ובהתאם את האופן בו נבצע את הטיפול והמעקב. שלב המחלה נקבע ע"י שילוב מאפייני המלנומה מדו"ח הפתולוגיה, ביחד עם בדיקת המעורבות של מלנומה בקשריות הלימפה ו/או באיברים פנימיים. האונקולוג מנחה ומרכז שלב קריטי זה.
הערכת מעורבות קשריות הלימפה מערכת הלימפה היא מערכת הניקוז של הגוף, באמצעותה נאספים נוזלים מהרקמות ומוחזרים לגוף. כך המערכת גם אוספת מידע "מודיעיני" מהרקמות, המסייע באיתור גורמים זיהומיים. מערכת הניקוז מצויידת ב"קופסאות בקרה", בהן המידע המודיעיני מנותח ובמקרה הצורך, מופעלת התגובה החיסונית. קופסאות בקרה אלו מכונות "קשריות לימפה". לתאי המלנומה יש יכולת גבוהה להסתנן למערכת הניקוז, לעבור בקשריות הלימפה ומשם לאזורים אחרים בגוף. האונקולוג יעזר בבדיקות דימות שונות ו/או ביופסיה של קשרית הזקיף (SLNB – Sentinel lymph node biopsy) על מנת לבחון אם קשריות הלימפה מעורבות.
גם כאשר קשריות הלימפה אינן נפוחות ובדיקות הדימות תקינות, עדיין קיים סיכוי שיש בקשריות הלימפה תאי מלנומה ברמה מיקרוסקופית, שאינה ניתנת לגילוי באמצעות בדיקות הדימות. הסיכוי לכך קשור בין השאר לעומק החדירה של המלנומה לעור. באופן גס, כל 1 מ"מ של חדירה מעלה את הסיכון להימצאות מיקרוסקופית של תאי מלנומה בקשריות הלימפה בכ- 10%. ניתן לגלות מעורבות זו באמצעות פרוצדורה ניתוחית של דגימת קשרית זקיף, אשר מומלצת ברמה העקרונית כאשר רמת החדירה היא מעל 0.8 מ"מ. עם זאת, לעיתים יש מקום לביצוע פרוצדורה זו גם בעומק חדירה קטן יותר, ולעיתים ניתן להימנע ממנה גם בדרגת חדירה עמוקה יותר. הדיון עם האונקולוג אודות הסיכונים והסיכויים הוא קריטי, ומשקלל את המאפיינים הפרטניים של המלנומה ושל המטופל.
קשרית הזקיף היא קשרית הלימפה הראשונה שמנקזת את האזור בו אובחנה המלנומה. הסרתה מתרחשת בחדר ניתוח בהרדמה כללית ורצוי לבצעה בסמוך למועד האבחון. הדרך לאתר אותה היא באמצעות שימוש בטכניקה של סימון כפול. מזריקים כמות מזערית של חומר רדיואקטיבי מסביב לאזור בו נמצאה המלנומה, ואז באמצעות סריקה קובעים מהו אגן קשריות הלימפה המנקזות (למשל, בית השחי). בזמן הניתוח, המנתח מזריק צבע כחול לאזור שאליו הוזרק החומר הרדיואקטיבי ומחפש קשרית לימפה כחולה. קשרית זו בלבד מוסרת ונשלחת לבדיקה מיקרוסקופית במעבדה לפתולוגיה.
אם לא נמצאים תאים סרטניים בקשרית הזקיף, קיימת סבירות גבוהה כי אין קשריות נוספות נגועות. אם כן נמצאים תאים סרטניים בקשרית הזקיף, הדבר מוכיח כי המלנומה החלה את תהליך ההתפשטות בגוף. בכל מקרה, המידע יסייע לאונקולוג לקבוע את שלב המחלה, ולהתוות תוכנית טיפול מתאימה. b
מלנומה היא מחלה בעלת פוטנציאל קטלני. אולם, השילוב של גילוי מוקדם מחד וטיפולים תרופתיים מתקדמים מאידך, מספקים סיבות רבות לאופטימיות למטופלים בסיכון מוגבר למלנומה. הטיפול במלנומה מתחיל באבחון מוקדם. מלנומה שמאובחנת בשלב מספיק מוקדם כמעט ולא משפיעה על איכות או תוחלת החיים של המטופל.ת, ועם אחוזי שרידות גבוהים. מלנומה שמאובחנת בשלבי מחלה מתקדמים יותר מצריכה לעיתים שילוב של מספר גישות טיפוליות בהתאם לשלב המחלה.
מלנומה מקומית דקה (עד שלב IIa)
מלנומה שאובחנה כשהיא ממוקמת בשכבת העור העליונה בלבד (In situ) מטופלת באמצעות הרחבת כריתה לשוליים של 5 מ"מ לפחות. מלנומה שחודרת פחות מ-0.8 מ"מ לתוך העור (שלב 1A), מטופלת באמצעות כריתה של הגידול ושוליים של עור תקין סביבו (על פי רב של לפחות 1 ס"מ). ישנם מצבים בהם יש מקום לבצע גם דגימה של בלוטת הזקיף או בדיקות דימות נוספות, כפי שיעלה בדיון מקיף עם האונקולוג. במלנומה שחודרת עמוק יותר, תבוצע גם דגימת קשרית זקיף. לאחר השלמת הטיפול הניתוחי לא יהיה צורך בטיפול נוסף.
מלנומה מקומית עבה (שלב IIb-IIc)
מלנומה כזו מצריכה כריתה רחבה ושוליים של עור תקין בהיקף של 2 ס"מ ודגימת קשרית זקיף. בשל הסיכון הגבוה לחזרת מחלה ולהתפתחות מחלה גרורתית בעתיד, גם כאשר קשרית הזקיף תקינה מומלץ מתן טיפול תרופתי מניעתי עם אימונותרפיה להפחתת סיכון זה. התאמת הטיפול תותווה על ידי האונקולוג.
מלנומה איזורית (שלב III)
הימצאות גרורות מלנומה לקשריות הלימפה משקפת מחלה בדרגת סיכון גבוהה מאוד להתפתחות מחלה גרורתית לאיברים מרוחקים. אם הגרורות הן מיקרוסקופיות (קשרית זקיף נגועה), אזי מומלץ יהיה מתן טיפול תרופתי מניעתי עם אימונותרפיה או טיפול ביולוגי להפחתת סיכון זה. אם הגרורות זוהו בשל נפיחות של קשריות הלימפה או באמצעות בדיקות דימות, אזי יהיה צורך בתכנית טיפול המשלבת ניתוח נוסף עם טיפול תרופתי. התאמת הטיפול תותווה על ידי האונקולוג בשיתוף עם מנתח. על פי רב, אין צורך בהקרנות במצב זה.
מלנומה גרורתית (שלב IV)
הימצאות גרורות מלנומה באיברים שונים בגוף היא המצב המסוכן ביותר, אולם יש בידינו כיום אמצעים טיפוליים שעשויים להביא בחלק מהמקרים לנסיגת מחלה ארוכת שנים ואף לריפוי. הטיפולים כוללים תרופות ממשפחת האימונותרפיה, תרופות ביולוגיות מכוונות מטרה, ומשלבים טיפוליים שונים. במקרים מסויימים, ניתן לעשות שימוש בקרינה ממוקדת על מנת להשיג שליטה מקומית.
מערכת החיסון שלנו יכולת לזהות ולהשמיד תאי סרטן. מלנומה מתפתחת כאשר התאים הסרטניים מערימים על מערכת החיסון וחומקים ממנה באמצעות ניצול מנגנוני הבקרה הפנימיים שלה. התקדמות המחקר מאפשרת כיום לרתום את מערכת החיסון של המטופל ולאפשר לה לשוב ולזהות את תאי המלנומה החמקניים. טיפולים אלו מכוונים כנגד מנגנוני הבקרה PD-1, CTLA-4, LAG-3 וניתנים ככלל דרך באמצעות עירוי דרך הוריד אחת לכמה שבועות. ישנן תרופות שונות, בהן Keytruda, Opdivo, Opdualag, Yervoy.
הטיפולים אפקטיביים ומביאים לעיתים קרובות לנסיגת מחלה הנמשכת שנים רבות ואף להביא לריפוי. התאמת הטיפול והליווי נעשים ע"י האונקולוג בהתאם למאפייני המחלה והמטופל. ניתן להשתמש באימונותרפיה גם כטיפול מניעתי לאחר ניתוח וגם כטיפול במחלה גרורתית.
התקדמות המחקר תרמה למיפוי מנגנונים בהם תאי המלנומה עושים שימוש על מנת להתפתח, להתחלק ולשגשג. כיום, ניתן לאבחן את הימצאותם של מנגנונים אלו ולהתאים עבורם תרופות ממוקדות מוכוונות מטרה, המנטרלות את פעילותם. במלנומה, בכ- 50% מהמטופלים ניתן למצוא שינוי (מוטציה) בחלבון BRAF, המאפשר התאמת טיפול ביולוגי. הטיפול כולל שתי תרופות, האחת מכוונת כנגד חלבון ה- BRAF שעבר שינוי והשניה כנגד חלבון מרכזי נוסף שנקרא MEK. שתי התרופות ניתנות בכדורים. ישנן מספר אפשרויות תרופתיות של יצרנים שונים, הנבדלות זו מזו בפרופיל תופעות הלוואי שלהן, וכוללות Braftovi + Mektovi, Tafinlar + Mekinist, Zelboraf + Cotelic.
תרופות אלו ניתנות בכדורים ומביאות בחלק גדול מהחולים לנסיגה מהירה של הגידול. טיפולים ביולוגיים מכווני מטרה מתקיפים באופן ממוקד את תאי הסרטן, ועל כן תופעות הלוואי לרוב קלות באופן משמעותי בהשוואה לטיפולים כימותרפיים. ההתאמה של הטיפול נעשית ומלווית ע"י האונקולוג בהתאם למטופל, ובמקרים מסויימים בשילוב עם רופא העור. ניתן להשתמש בטיפול הביולוגי גם כטיפול מניעתי במחלה איזורית לאחר ניתוח וגם כטיפול במחלה גרורתית.
במצב של מחלה מתקדמת, לאחר כישלון האמצעים הטיפוליים הסטנדרטיים, יש צורך לעיתים לעשות שימוש באנסטרטגיות טיפוליות מחוץ להתווייה. בקיאות בביולוגיה של מלנומה, באמצעי אבחון לרפואה מותאמת אישית ובטיפולים חדשניים בתחומים אחרים של האונקולוגיה, יכולים לעיתים לאפשר מתן קווי טיפול נוספים "מחוץ לקופסה".
כל אדם שפיתח מלנומה מצוי בסיכון כפול:
בני משפחה מדרגה ראשונה ושניה מצויים בסיכון מוגבר לפתח מלנומה גם כן, ומומלץ מעקב שגרתי ע"י רופא עור מומחה ושימוש באמצעים אופטיים שונים כגון מיפוי שומות.
המעקב המשולב והמתואם של אונקולוגיה ועור הוא בעל חשיבות גדולה לשמירה מקסימלית על המטופלים ובני משפחותיהם.
ישנם מספר רב של גידולים המופיעים על העור, אשר אינם מלנומה. במדינת ישראל מאובחנים מדי שנה כ-10,000 מקרים חדשים של סרטני עור שאינם מלנומה. שני הגידולים השכיחים ביותר הם:
לצד סוגי הסרטן הללו, ישנם סוגים נוספים כמו קרצינומה של תאי מרקל (MCC). זהו סרטן עור נדיר שמופיע בעיקר אצל מבוגרים. הוא מתפשט במהירות ולכן נחשב לקטלני ואגרסיבי במיוחד – מה שמחזק שוב את חשיבות הגילוי המוקדם. גידולים נדירים אחרים כוללים קרצינומה של טפולות העור (adnexal tumors), לימפומה של העור וסרקומת קפושי.
גידולים המופיעים לרוב באזורים חשופים לשמש (ראש, צוואר, זרועות, אמות), בצורה של נגע מורם ומבריק בגוון העור עד ורוד, אך יכול לעיתים להיות גם עם פיגמנט כהה. הם לרוב לא כואבים או מגרדים, אך עלולים לדמם לאחר טראומה קלה או באופן ספונטני, ובהמשך להראות כגלד. רבים מגלים שיש להם BCC בעקבות בירור של פצע שאינו מתרפא. אבחון BCC בשלב מוקדם ככל שניתן משפר את הסיכוי לריפוי באמצעים פשוטים ומפחית את הסיכון לחזרת מחלה.
BCC מתפתח בד"כ באיטיות רבה, ולכן ניתן לטפל בו בד"כ בקלות יחסית ולהגיע לריפוי מלא. עם זאת, כאשר הוא אינו מטופל, הגידול יכול לצמוח לרוחב ולעומק העור, לפלוש לרקמות מקומיות, לגרום לפצעים פתוחים הנוטים להזדהם, ולהביא לעיוות חמור באזור הפגוע. BCC על פי רב אינו נוטה להתפשט לאזורים אחרים בגוף, אך ישנם מקרים נדירים ואגרסיביים שבהם זה קורה. לכן, BCC יכול לגרום בעיקר לפגיעה באיכות החיים ולא בתוחלת החיים. חשוב לטפל בהקדם לאחר האבחון, כיוון שככל שהגידול מתקדם יותר, כך גדל הסיכוי לחזרת מחלה בעתיד.
הידיעה אם את.ה נמצא.ת בסיכון גבוה יותר לפתח BCC יכולה לסייע במניעה וכן בגילוי מוקדם. גורמי סיכון העיקריים הקשורים ל- BCC הם:
דיכוי חיסוני כתוצאה ממחלה או כתוצאה מנטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון (למשל לטיפול במחלות אוטואימוניות או במושתלי איברים)
השילוב של גילוי מוקדם לצד טיפולים תרופתיים מתקדמים, מספקים סיבות רבות לאופטימיות למטופלים בסיכון מוגבר ל- BCC. הגישה הטיפולית המומלצת היא בהתאם לשלב המחלה, ולכן קביעתו היא חיונית. צוות המומחים שלנו מתווה את הטיפול המיטבי בשיתוף עם המטופל.
הקביעה העיקרית היא האם מדובר במחלה מוקדמת (ברת ניתוח), מתקדמת מקומית (לא-נתיחה) או מחלה חוזרת. הדבר הכרחי להבנת רמת הסיכון שהמחלה מציבה לאיכות החיים של המטופל, ובהתאם את האופן בו נבצע את הטיפול והמעקב. שלב המחלה נקבע בעיקר באופן קליני, ולעיתים רחוקות תוך העזרות בבדיקות דימות. שלב קריטי זה מונחה במחלה המוקדמת ע"י רופא העור או הפלסטיקאי, ובמחלה מתקדמת או חוזרת ע"י האונקולוג ומנתח בהתאם למיקום של הגידול, על פי רב כירורג פלסטי.
BCC גרורתי. מצב נדיר מאוד בו תאי ה- BCC מגיעים לבלוטות הלימפה ו/או איברים מרוחקים. האבחון ירוכז ע"י האונקולוג באמצעות בדיקת דימות כגון CT ואימות רקמתי באמצעות ביופסיה ובדיקה מיקרוסקופית. הטיפול בד"כ יהיה אונקולוגי תרופתי.
בזכות העובדה שהעור גלוי לעין, ניתן לבדוק את כולו בצורה ישירה בעין בלתי מזוינת ובאמצעות עזרים אופטיים, וכך לאתר סרטני עור בשלב מוקדם. אבחון מוקדם תורם ישירות לסיכויי ההישרדות ומציל חיים. הטיפול ב- BCC בשלב מוקדם מבוסס על טיפול ניתוחי או טיפול מקומי לא-ניתוחי:
הטיפולים הניתנים במרכז הם בין היתר: כריתה מקומית של הנגע, תכשירים מקומיים למריחה על הנגע, קריותרפיה (טיפול בחנקן נוזלי), מחט חשמלית וטיפול פוטדינמי. טיפולים מחליפי ניתוח לסרטן העור, הם בעלי יעילות מצוינת בהתאמה לסוג הגידול הנכון. ישנם גידולים שהראו תגובות מצוינות לטיפולים מקומיים ללא ניתוח, עם אחוזי הצלחה הנעים סביב 80%, נסיגה מלאה של הגידול וללא צלקת.
הטיפול ב- BCC מתקדם מקומית (לא נתיח), מפושט או חוזרני מבוסס על תרופות ביולוגיות או על אימונותרפיה. לעיתים ניתן להעזר גם בטיפולים קרינתיים. האונקולוג יתווה את דרך הטיפול העדיפה.
בלמעלה מ- 90% מהמקרים מתרחש בתאי הבסיס הסרטניים שינוי (מוטציה) בביולוגיה של "מסלול הקיפוד". קיים טיפול ביולוגי שניתן בכדורים, אשר מעכב את מסלול הקיפוד באופן יעיל. הטיפול מביא ברב המקרים לנסיגת מחלה מהירה ומשמעותית, ויעיל למצבים של מחלה מתקדמת או מפושטת. ישנן שתי תרופות מסוג זה: Erivedge ו- Odomzo, שמיוצרות ע"י יצרנים שונים. לתרופות יעילות דומה, אך נבדלות זו מזו בפרופיל תופעות הלוואי שלהן. התאמת הטיפול, ומשכו, כמו גם הליווי והמעקב, מבוצעים ע"י האונקולוג.
אם הטיפול הביולוגי נכשל, ניתן לעשות שימוש באימונותרפיה, שרותמת את מערכת החיסון של המטופל. למערכת החיסון שלנו יכולת לזהות ולהשמיד תאי סרטן. BCC מתפתח כאשר התאים הסרטניים מערימים על מערכת החיסון וחומקים ממנה באמצעות ניצול מנגנוני הבקרה הפנימיים שלה. התקדמות המחקר מאפשרת כיום לרתום את מערכת החיסון של המטופל ולאפשר לה לשוב ולזהות את תאי ה- BCC באמצעות טיפול המכוון כנגד מנגנון הבקרה PD-1, שניתן ככלל באמצעות עירוי דרך הוריד אחת למספר שבועות. התרופה המאושרת לשימוש בהתוויה זו נקראת Libtayo.
הטיפולים אפקטיביים ומביאים לעיתים קרובות לנסיגת מחלה ממושכת. התאמת הטיפול והליווי נעשים ע"י האונקולוג בהתאם למאפייני המחלה והמטופל.
אדם שפיתח BCC מצוי בסיכון כפול:
לאור זאת, המעקב המשולב והמתואם של אונקולוגיה ועור הוא בעל חשיבות גדולה לשמירה מקסימלית על המטופלים.
גידולי עור אלו בדרך כלל נראים כמו אזורים קשקשיים על העור, שאינם נרפאים. קרצינומות תאי קשקש יכולות גם לדמם בקלות, לגרד ולהיות רגישות למגע, אך ברוב המקרים הן אינן לאי נוחות. SCC מתגלה לעיתים בעקבות בירור של פצע מכוייב עם גלד קרומי וקשה. בנוסף, מטופלים רבים מפתחים SCC באזור של קרטוזה אקטינית, נגע עורי טרום-סרטני שבדרך כלל נראה אדום, קשקשי ומורם. אבחון SCC בשלב מוקדם ככל שניתן משפר את הסיכוי לריפוי באמצעים פשוטים ומפחית את הסיכון לחזרת מחלה.
SCC מתקדם בדרך כלל באיטיות, ולכן כאשר מטפלים בו בזמן ניתן להגיע לריפוי מלא. כאשר הוא אינו מטופל, הגידול יכול לצמוח לרוחב ולעומק העור, לפלוש לרקמות מקומיות, וגם לשלוח גרורות לאיברים אחרים בגוף. ישנם מקרים אגרסיביים, בהם תהליך זה קורה בשלב מוקדם. לכן, SCC יכול לגרום לא רק לפגיעה באיכות החיים, אלא עלול לפגוע גם בתוחלת החיים. חשוב לטפל בהקדם לאחר האבחון, כיוון שככל שהגידול מתקדם יותר, כך גדל הסיכוי לחזרת מחלה בעתיד.
הידיעה אם את.ה נמצא.ת בסיכון גבוה יותר לפתח SCC יכולה לסייע במניעה וכן בגילוי מוקדם. גורמי סיכון הקשורים ל- SCC כוללים את הדברים הבאים:
אזורים בעור בהם יש דלקת כרונית, למשל על רקע כוויות עמוקות, מחלות דלקתיות מסויימות של העור, או פצעים כרוניים.
השילוב של גילוי מוקדם לצד טיפולים תרופתיים מתקדמים, מספקים סיבות רבות לאופטימיות למטופלים בסיכון מוגבר ל- SCC. הגישה הטיפולית המומלצת היא בהתאם לשלב המחלה, ולכן קביעתו היא חיונית. צוות המומחים שלנו מתווה את הטיפול המיטבי בשיתוף עם המטופל.
הקביעה העיקרית היא האם מדובר במחלה מוקדמת (ברת ניתוח), מתקדמת מקומית (לא-נתיחה), מחלה גרורתית, או מחלה חוזרת. הדבר הכרחי להבנת רמת הסיכון שהמחלה מציבה לאיכות החיים, ובהתאם את האופן בו נבצע את הטיפול והמעקב. שלב המחלה נקבע בעיקר באופן קליני, ולעיתים תוך העזרות בבדיקות דימות. שלב קריטי זה מונחה במחלה המוקדמת ע"י רופא העור, פלסטיקאי או אונקולוג, ובמחלה מתקדמת או חוזרת ע"י האונקולוג ומנתח בהתאם למיקום של הגידול, על פי רב כירורג פלסטי.
SCC גרורתי. מצב בו תאי ה- SCC מגיעים לבלוטות הלימפה ו/או איברים מרוחקים. האבחון ירוכז ע"י האונקולוג באמצעות בדיקת דימות כגון CT ואימות רקמתי באמצעות ביופסיה ובדיקה מיקרוסקופית. הטיפול בד"כ יהיה אונקולוגי תרופתי.
בזכות העובדה שהעור גלוי לעין, ניתן לבדוק את כולו בצורה ישירה בעין בלתי מזוינת ובאמצעות עזרים אופטיים, וכך לאתר סרטני עור בשלב מוקדם. אבחון מוקדם תורם ישירות לסיכויי ההישרדות ומציל חיים. הטיפול ב- SCC בשלב מוקדם מבוסס על טיפול ניתוחי או טיפול מקומי לא-ניתוחי:
הטיפולים הניתנים במרכז הם בין היתר: כריתה מקומית של הנגע, תכשירים מקומיים למריחה על הנגע, קריותרפיה (טיפול בחנקן נוזלי), מחט חשמלית וטיפול פוטדינמי. טיפולים מחליפי ניתוח לסרטן העור, הם בעלי יעילות מצוינת בהתאמה לסוג הגידול הנכון. ישנם גידולים שהראו תגובות מצוינות לטיפולים מקומיים ללא ניתוח, עם אחוזי הצלחה הנעים סביב 80%, נסיגה מלאה של הגידול וללא צלקת.
הטיפול ב- BCC מתקדם מקומית (לא נתיח), מפושט או חוזרני מבוסס על תרופות מתקדמות כגון אימונותרפיה. לעיתים ניתן להעזר גם בטיפולים קרינתיים. האונקולוג יתווה את דרך הטיפול העדיפה.
טיפול הבחירה הוא אימונותרפיה, שרותמת את מערכת החיסון של המטופל. למערכת החיסון שלנו יכולת לזהות ולהשמיד תאי סרטן. SCC מתפתח כאשר התאים הסרטניים מערימים על מערכת החיסון וחומקים ממנה באמצעות ניצול מנגנוני הבקרה הפנימיים שלה. התקדמות המחקר מאפשרת כיום לרתום את מערכת החיסון של המטופל ולאפשר לה לשוב ולזהות את תאי ה- SCC באמצעות טיפול המכוון כנגד מנגנון הבקרה PD-1, שניתן ככלל באמצעות עירוי דרך הוריד אחת למספר שבועות. התרופות המאושרות לשימוש בהתוויה זו נקראות Libtayo, Keytruda, ולהן יעילות דומה.
מדובר בטיפול יעיל שמביא בסבירות גבוהה לנסיגת מחלה משמעותית שיכולה להימשך שנים. התאמת הטיפול, ומשכו, כמו גם הליווי והמעקב, מבוצעים ע"י האונקולוג.
אם הטיפול האימונותרפי נכשל, קו הטיפולי הבא מבוסס על כימותרפיה משולבת בטיפול ביולוגי.
אדם שפיתח SCC מצוי בסיכון כפול:
המעקב המשולב והמתואם של אונקולוגיה ועור הוא בעל חשיבות גדולה לשמירה מקסימלית על המטופלים.
סוג נדיר של סרטן העור, אשר מופיע על פי רב כגידול שמתפתח בקצב מהיר על פני מספר שבועות. באופן בטיפוסי בצבע סגלגל או אדמדם. מדובר בגידול ממאיר עם פוטנציאל גבוה לשליחת גרורות לקשריות הלימפה או לאיברים מרוחקים. לכן, מומלץ לפנות בהקדם לבדיקת רופא עור מומחה גידול כשיש נגע עורי שמתפתח על פני מספר שבועות. סרטן זה מופיע יותר בגיל המבוגר ודיכוי חיסוני מהווה גורם סיכון משמעותי. הטיפול בקרצינומת תאי מרקל משלב בדרך כלל ניתוח וטיפול קרינתי. אם המחלה התפשטה לאתרים מרוחקים, יש צורך בטיפול תרופתי אונקולוגי מסוג אימונותרפיה.
מרכז המומחים On.Top הוא מרכז רפואי המתמחה אך ורק באבחון ובטיפול במלנומה ובגידולי עור.
המרכז בהובלת פרופ' גל מרקל וד"ר עופר רייטר אגר מבכירי התחום בישראל, בעלי הישגים מקומיים ובינלאומיים המציבים אותם בצמרת רפואת האונקולוגיה והעור בישראל ובעולם. On.Top הוא מהיחידים בארץ המשלב התמחויות שונות ברפואה לאבחון ולטיפול בסרטן העור ובכך מאפשר טיפול הוליסטי תחת גג אחד- מאבחון ראשוני ועד ליווי ומעקב אונקולוגי במקרה הצורך למטופלים בסיכון גבוה.