ד"ר עופר רייטר

Jilliana Monnier 1, Nathalie De Carvalho 2, Ucalene Harris 3, Jason Garfinkel 4, Aleissa Saud 5, Cristian Navarrete-Dechent 6, Konstantinos Liopyris 7, Ofer Reiter 8, Gennady Rubinstien 4, Nicusor Iftimia 9, Kishwer S Nehal 3, Alina Markova 3, Liang Deng 3, Anthony M Rossi 3, Ashfaq A Marghoob 3, Michael A Marchetti 3, Veronica Rotemberg 3, Giovanni Pellacani 2, Manu Jain 10

רקע: מלנומות הקשורות לנבוס (NAM) מהוות 30% מכלל המלנומות וקשורות לגיל צעיר יותר ולעובי ברסלו דק יותר. מחקרים קודמים של הדרמוסקופיה של NAM מצאו תוצאות סותרות.
מטרה: להשוות את המאפיינים הקליניים והדרמוסקופיים של NAM ושל מלנומות שהופיעו דה נובו (DNM), מרובדות לפי עובי המלנומה, בקבוצה גדולה יחסית של חולים.
שיטות: מחקר חתך של כל המלנומות שעברו ביופסיה בין 2004 ל-2019 במרכז סרטן גדול. הנגעים סווגו כ-NAM או DNM ולמלנומות שהן in situ או פולשניות. תמונות דרמוסקופיות נבדקו ותויגו. הקשרים בין תת-סוג המלנומה למאפיינים דרמוסקופיים נותחו באמצעות מודל רגרסיה לוגיסטי. ניתוחים דו-משתנים נערכו תוך שימוש בשיטות אתחול לא-פרמטריות ובשיטת חי בריבוע.
תוצאות: המחקר כלל 160 NAM (86 in situ ו-74 פולשני) ו-218 DNM (109 in situ ו-109 פולשני). NAM היו באסוסיאציה לגיל צעיר יותר, סבירות גבוהה יותר להימצאות על הגו ועובי ברסלו דק יותר. NAM היו בסבירות גבוהה פי 2.5 להראות רשת פיגמנטרית שלילית מאשר DNM. NAM שהיו in situ היו בסבירות גבוהה פי 2.1 ופי שניים להציג אזור דרמוסקופי ללא מבנים ניתנים להגדרה ואזורים חסרי מבנה חומים בהירים מאשר DNM, בהתאמה. מלנומות in situ הצגיעו בסבירות גבוהה יותר רשת פיגמנטרית, ומלנומות פולשניות הציגו בדרך כלל דה-פיגמנטציה דמוית צלקת ומבנים לבנים מבריקים. פסים, כתמים ומבנים לבנים מבריקים היו קשורים לעומק ברסלו עמוק יותר.
מסקנות: למרות שלא ניתן היה לזהות את מרכיב הנבוס של NAM באופן דרמוסקופי בסדרה הנוכחית, רשת פיגמנטים שלילית, אזורים חסרי מבנה חומים בהירים ואזורים ללא מבנים ניתנים להגדרה הם רמזים דרמוסקופיים ל- NAM.

O Reiter 1, I Morag 1, R Mazkereth 1, T Strauss 1, A Maayan-Metzger 1 מטרה כאשר דימום רקטלי מתרחש אצל ילד א-סימפטומטי אחרת, ניתן לסווג אותו כדימום רקטלי מבודד (IRB). בין האטיולוגיות השונות המוצעות עבור IRB, אחת הנפוצות ביותר היא תגובת רגישות יתר של רירית המעי לאנטיגנים מעוכלים. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את התוצאות ארוכות הטווח ואת הסיכון לפתח תסמונות רגישות יתר בקרב תינוקות בעקבות אירוע IRB.

Lihi Atzmony 1, Ofer Reiter 1, Emmilia Hodak 1 2, Michael Gdalevich 3, Daniel Mimouni 4 5 רקע: ליכן פלנוס עורי (CLP) הוא מחלת עור דלקתית. מהלכה הכרוני והחוזר, והנסיגה הספונטנית שלה לעיתים קרובות, מקשים על הערכת יעילות הטיפול. מטרה: להעריך את היעילות של שיטות הטיפול הזמינות עבור CLP. מקורות נתונים: PubMed, Cochrane Central Register of Controlled Trials (CENTRAL), רישום ClinicalTrials.gov. שיטות: ביצענו סקירה שיטתית של הספרות הנוכחית. נכללו כל הניסויים

Ofer Reiter 1, Lihi Atzmony 2, Lehavit Akerman 2, Assi Levi 2, Ruben Kershenovich 2, Moshe Lapidoth 2 3, Daniel Mimouni 2 3 בהתחשב בכך שזמן ההרפיה של חלקיקי הפיגמנט בקעקועים הוא פחות מ-10 ננו שניות, צפוי כי לייזרים העובדים בפיקו שניות יהיו יעילים יותר מלייזרים העובדים בננו שניות בהסרת קעקועים. כדי לבחון באופן שיטתי את הראיות לגבי היעילות והבטיחות של לייזרים פיקו שניות להסרת קעקועים, נערכו חיפושים ב-PubMed, ב-Cochrane Central Register of Controlled Trials

Ruben Kershenovich 1, Lihi Atzmony, Ofer Reiter, Moshe Lapidoth, Daniel Mimouni

Ruben Kershenovich 1, Shany Sherman 2, Ofer Reiter 1, Shiran Reiss Huss 1, Elena Didkovsky 3 4, Daniel Mimouni 1 4, Emmilia Hodak 1 4, Rina Segal 1 4

Lihi Atzmony 1, Ilit Mimouni 2, Ofer Reiter 3, Yael Anne Leshem 4, Omar Taha 3, Michael Gdalevich 5, Emmilia Hodak 4, Daniel Mimouni 4 רקע: מחקרים שהעריכו האם שיעור הממאירות מוגבר אצל חולים בולוס פמפיגואיד (BP) הגיעו לתוצאות סותרות. מטרה: ניסינו לקבוע האם BP קשור לממאירות. שיטה: נערך חיפוש במאגרי המידע מדליין, EMBASE, ספריית קוקרן ורשימות ההפניות של המחקרים שנכללו אחר מחקרים השוואתיים שבהם הוערך הקשר בין BP לממאירות. נתונים נותחו על בסיס עיצוב

Ofer Reiter 1, Dan Ben Amitai 2 3, Iris Amitay-Laish 1 3, Moshe Israeli 3 4, Lev Pavlovsky 1, Emmilia Hodak 5 6 רקע: מיקוזיס פונדגוידס  בילדים (MF) היא מחלה נדירה המאופיינת יתר על המידה של צורות קליניות אטיפיות, עם פרוגנוזה שונה מזו של MF אצל מבוגרים. מספר אללים של אנטיגן תאי הדם הלבנים האנושי (HLA) נקשרו ל-MF באוכלוסיות מבוגרים מסוימות, כולל יהודים ישראלים. עם זאת, נתונים של HLA על MF בילדים כקבוצה חסרים. מטרה: