מרכז המומחים מציע אבחון וטיפול גם במקרים של שינויים בציפורניים העלולים להעיד על סרטן של יחידת הציפורן . אנחנו כאן לבירור ראשוני של כל נגע, שינוי גוון חום או אדום, או עיבוי תחת הציפורן והמשך טיפול בהתאם.
היסטוריה רפואית: רופא העור אוסף מידע על הבריאות הכללית, טראומה או זיהומים קודמים בציפורניים, תרופות שנלקחו והיסטוריה משפחתית של הפרעות בציפורניים או מלנומה. מידע זה עוזר לזהות גורמים פוטנציאליים וגורמי סיכון.
בדיקה גופנית: נערכת בדיקה יסודית של הציפורניים המעורבות כדי להעריך את המאפיינים של המלנוניכיה. זה כולל בחינת הדפוס, הרוחב והמיקום של הפיגמנטציה, כמו גם הערכת הרקמות שמסביב לאיתור סימנים של דלקת או זיהום.
דרמוסקופיה: דרמוסקופיה של הציפורניים או אוניקוסקופיה, היא טכניקה לא פולשנית המשתמשת במכשיר מיוחד כדי לבחון את לוחית הציפורן והמבנים הסובבים אותה. דרמוסקופיה מסייעת להבדיל בין גורמים שפירים לממאירים למלנוניכיה, בהתבסס על נוכחות או היעדר מאפיינים ספציפיים הניתנים לזיהוי בטכניקה זו.
מעקב דרמוסקופיה דיגיטלית: במקרים גבוליים ניתן לבצע מעקב על ידי צילומים דרמוסקופיים דיגיטליים ברזולוציה גבוהה, בנקודות זמן שונות על מנת להעריך את ההתפתחות לאורך זמן של המלנוניכיה ובכך להבחין בין מצבים שפירים למצבים ממאירים.
ביופסיה: במקרים בהם האבחנה נותרה לא ברורה או אם יש חשד לממאירות, נמליץ על ביופסיה. במסגרת הביופסיה, מוסרת דגימת רקמה קטנה מאזור המכונה “מטריקס” אשר מצמיח את הציפורן והיא נשלחת להערכה היסטופתולוגית. הביופסיה מסייעת לאשר את האבחנה ולקבוע את נוכחותם של תאים ממאירים.
הטיפול במלנוניכיה תלוי בגורם הבסיסי ובתוצאות האבחון. אפשרויות הטיפול במרכז המומחים הן בהתאמה למצב האישי וכוללות בין היתר:
מעקב בלבד: במקרים בהם מלנוניכיה מיוחסת לגורמים שפירים, כגון טראומה או תרופות, ניתן להמליץ על מעקב בלבד. במסגרת המעקב אנו מנטרים אחר כל שינוי בגודל, צורה או צבע על מנת להבטיח שהמצב נשאר יציב ולא מתקדם, מה שדורש הערכה חוזרת.
טיפול במצבים בסיסיים: אם מלנוניכיה היא משנית לזיהום, לתרופות או למחלה סיסטמית טיפול במצב הראשוני עשוי לפתור את שינוי צבע הציפורן. זה יכול לכלול טיפול תרופתי לזיהומים חיידקים או פטרייתיים, טיפול בחסרים תזונתיים או ניהול מחלות סיסטמיות.
ניתוח: במצבים בהם יש חשד למלנומה או לנגעים ממאירים אחרים, ייתכן שתידרש התערבות כירורגית. התערבות הכרוכה בדרך כלל בכריתת החלק הפגוע של אזור המטריקס של הציפורן או מיטת הציפורן, יחד עם שוליים של רקמה בריאה.
אם איתרתם שינוי בגוון או בצורת הציפורן – מומלץ לפנות אלינו בהקדם לפגישת אבחון עם רופא עור מומחה.
בדרך כלל, בדיקה ראשונית של הציפורן אינה כרוכה בכאב, מכיוון שהיא כוללת בעיקר הסתכלות חיצונית ולא פולשנית, בעזרת עין או מכשיר כמו דרמוסקופ.
אם יש חשד לזיהום פטרייתי או חיידקי, ייתכן שהרופא ימליץ על בדיקת פטריות הכוללת גירוד של פני השטח של הציפורן כדי לקחת דגימה. פעולה זו עשויה לגרום לאי-נוחות קלה, אך אינה אמורה להיות כואבת.
לא כל פס כהה בציפורן הוא סימן מעורר חשד להתפתחות מלנומה, אבל חשוב להתייחס אליו ברצינות ולבדוק את מקורו. פס כהה יכול להופיע מסיבות רבות, חלקן שפירות וחלקן דורשות התייחסות רפואית.
סימנים מחשידים במיוחד הם:
פס כהה חדש, במיוחד אצל אנשים עם עור בהיר.
פס שמתפשט או מתרחב לאורך זמן.
פסים שאינם אחידים בצבעם או במרקמם.
שינויי גוון בעור סביב הציפורן.
דימום, כאב, או שבר בציפורן.
או שינויים מהירים כמו פס המופיע בפתאומיות, משתנה או מלווה בתסמינים כמו כאב או דלקת.
בכל מקרה, כדאי לשים לב ולבדוק אם יש מאפיינים חריגים או שינויים. גילוי מוקדם חשוב גם אם מדובר בציפורן.