במחקר זה מצאנו כי ייצור החלבון CEACAM1 עולה ככל שהמלנומה מתקדמת יותר, מנקודת חן שפירה ועד מלנומה גרורתית. אנו מוכיחים שחלבון זה לא רק מקנה למלנומה עמידות בפני מערכת החיסון, אלא גם מעודד את קצב התרבות תאי המלנומה. המאמר מתאר את המנגנון המולקולרי שבאמצעותו CEACAM1 מגביר את קצב חלוקת תאי המלנומה. ישנן וריאציות מולדות של CEACAM1 שעשויות לגרום לו להיות
במחקר זה מצאנו כי ייצור החלבון CEACAM1 עולה ככל שהמלנומה מתקדמת יותר, מנקודת חן שפירה ועד מלנומה גרורתית. אנו מוכיחים שחלבון זה לא רק מקנה למלנומה עמידות בפני מערכת החיסון, אלא גם מעודד את קצב התרבות תאי המלנומה. המאמר מתאר את המנגנון המולקולרי שבאמצעותו CEACAM1 מגביר את קצב חלוקת תאי המלנומה. ישנן וריאציות מולדות של CEACAM1 שעשויות לגרום לו להיות
במחקר זה הראנו שהחלבון CEACAM1 מופיע בכמות גבוהה אצל חולי מלנומה עם גידולים פעילים, בהשוואה לחולים שהחלימו ולתורמים בריאים. רמות גבוהות של החלבון בדם של חולי מלנומה עלולות להעיד על סיכוי נמוך להחלמה ולשרידות מופחתת. הדבר עולה בקנה אחד עם תפקידו של החלבון בבלימת מערכת החיסון מקיפה יעילה של המלנומה. תוצאות אלו אף מרמזות כי מדידת רמות CEACAM1 יכולה לשמש
מצאנו כי תאי המלנומה מגבירים את הייצור של החלבון CEACAM1 בתגובה לנוכחות של תאי מערכת החיסון, וכך הופכים לעמידים יותר. החלבון CEACAM1 מסייע לתאי המלנומה לחמוק ממערכת החיסון, ולכן הדבר מצביע על כך שתאי המלנומה יכולים "להתאים את עצמם" לתקיפות החיסוניות ולהגביר את עמידותם. תצפית זו תומכת בכך שהחלבון CEACAM1 עשוי לשמש כמטרה טיפולית חדשה לחיזוק המערכת החיסונית במאבק נגד
מערכת החיסון של הגוף מגיבה כנגד גידולים דרך תפקוד משולב של מרכיבים שונים, כאשר תאים מסוג T שנמצאים בתוך הגידול הם אלו שבסופו של דבר מבצעים את פעילות התקיפה וההשמדה של תאי הסרטן. מצאנו כי חלבון בשם CEACAM1 המצוי גם על תאי ה- T וגם על תאי המלנומה, מפריע ליכולתם של תאי ה- T לתקוף את תאי המלנומה ביעילות. חלבון
בעבודה זו השווינו בין מספר שיטות הכנה של הגוף לפני טיפול עם עירוי תאי. מצאנו כי מינון ביניים של כימותרפיה (60 מ"ג/ק"ג ציקלופוספמיד עם פלודרבין) הוא יעיל כמו מינון גבוה יותר, אך עם הרבה פחות תופעות לוואי וקיצור זמן האשפוז. בנוסף, זיהינו מדדים פשוטים של מערכת החיסון בדם שיכולים לסייע לנבא אילו מטופלים צפויים להגיב היטב לטיפול ולהאריך חיים. ממצאים
בעבודה זו מצאנו פרופיל ייחודי של שני סמנים מולקולריים בעירוי תאי TIL, המאפשר לחזות אילו חולי מלנומה יגיבו בהצלחה לטיפול חדשני זה. רמות נמוכות של שני סמנים ספציפיים (miR-34a ו- miR-22) קשורות לסיכויי הצלחה גבוהים יותר לטיפול, ליכולת משופרת של תאי ה-T להשמיד את תאי המלנומה, ולהישרדות ארוכת טווח של המטופלים. ממצאים אלה מאפשרים לסייע בהתאמה אישית מדויקת יותר של
מחקר מקיף בקרב חולי מלנומה גרורתית שופך אור על השאלה החשובה מתי בטוח להפסיק טיפול אימונותרפי לאחר תגובה מוצלחת, מבלי לגרום להחמרה במחלה. התברר שחולים שהשיגו נסיגת מחלה מלאה בתגובה לטיפול היו בסיכון נמוך משמעותית להישנות המחלה לאחר הפסקת הטיפול, בהשוואה למי שהשיגו תגובה חלקית או מחלה יציבה בלבד. עוד נמצא שהסיכון להישנות היה גבוה יותר בקרב מטופלים שנזקקו לטיפול
בעבודה זו הראינו כי טיפול משולב באימונותרפיה (איפילימומאב וניבולומאב) מספק תגובה טובה ומתמשכת בקרב חולי מלנומה גרורתית במסגרת טיפולי הסל, בדומה לממצאים במחקרים קליניים מבוקרים. נמצא כי טיפול זה מביא לשיעורי תגובה גבוהים במיוחד (מעל 60%) כאשר ניתן כקו טיפול ראשון, לצד שיפור משמעותי בהישרדות לטווח הארוך. תופעות הלוואי אמנם שכיחות ודורשות מעקב צמוד, אך רובן נשלטות היטב בטיפול רפואי
בעבודה זו מצאנו כי טיפולי אימונותרפיה עלולים להיות קשורים לאירועים וסקולריים חריפים כגון שבץ או התקפי לב, במיוחד במהלך ששת החודשים הראשונים לטיפול. מטופלים עם גורמי סיכון קיימים, כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם או סוכרת, עלולים להיות חשופים יותר לסיבוכים אלה. עם זאת, שיעור האירועים הווסקולריים היה דומה בקרב מטופלים שקיבלו טיפול כימותרפי בלבד, מה שמצביע על
